לאחרונה התמוטט גשר גדול בגנואה, איטליה. מה עושים במקרה כזה? ברור שלא מפסיקים לבנות גשרים ולהשתמש בגשרים קיימים. חוקרים את הסיבות לכישלון הגשר יתכן שלא תוכנן כראוי או לא תוחזק כראוי, מפיקים לקחים ומשתדלים לתקן ולמנוע הישנות מקרים דומים.

ומה קורה אם מקיימים משאל עם בו הציבור מחליט החלטה גרועה שמנוגדת לאינטרסים האמתיים שלו? האם זו הוכחה שהשיטה גרועה? או שהמשאל בוצע בצורה לא טובה?

מתנגדי משאל העם נאחזים בדוגמת הברקזיט כדי "להוכיח" שמשאל עם היא שיטה גרועה, אבל האמת היא שבאותה שנה בה התקיים משאל הברקזיט האומלל התקיימו מאות רבות של משאלי עם מוצלחים במדינות רבות בעולם אותם לא מזכירים שוללי משאל העם, וקרוב לוודאי שלא שמעו עליהם כלל, ראו רשימת משאלים שהתקיימו בארה"ב בלבד .

וחוץ מזה – האם כל ההחלטות של הפרלמנטים והממשלות מוצלחות?  האם הן תמיד נכונות וצודקות? בוודאי שלא!

אבל מעבר לזה – במשאל עם המנוהל בצורה תקינה נשמרת תמיד גם האפשרות לערער על תוצאות משאל העם ולקיים משאל עם חוזר אם ישנה דרישה לכך מהציבור.

רוצים לדעת מדוע כשל הברקזיט? התפרסמו על כך מאמרים רבים, לדעת  Kaspar Villiger שר האוצר השוויצרי שיודע דבר או שניים על משאלי עם,  הברקזיט היה קשקוש ולא משאל עם. הוא לא נוהל כראוי, המשמעויות של ההחלטה לא נבחנו בצורה יסודית ולא הוצגו לציבור כראוי, ראו –  The Brexit vote wasn’t direct democracy – it was drivel

נכון, משאלי עם מוצלחים איננה חדשה מרעישה כמו שנסיעה של מליוני מכוניות על גשרים יום יום אינה חדשה מעניינת. גשר שהתמוטט הוא חדשה מעניינת וכן גם משאל עם כושל.  אבל השימוש בכישלון של משאל עם בודד כטיעון נגד משאלי העם כמוהו כטיעון שיש להפסיק לבנות גשרים ולהשתמש בגשרים קיימים בגלל שגשר אחד התמוטט.

המסקנה מכישלון  הברקזיט צריכה להיות אחרת לגמרי, כמו במקרה של גשר שהתמוטט יש לערוך בדיקה יסודית לאתר את הסיבות שגרמו לכישלון משאל העם ולתקן את תהליך משאל העם כדי למנוע תקלות דומות בעתיד.

משאל עם אינו הליך אחיד וקבוע שלא  ניתן לשינוי. צורת הביצוע שלו שונה במדינות שונות המקיימות משאלי עם (131 מדינות) ויותר מזה – השיטה במרבית המדינות מתפתחת ומשתנה עם השנים, ככל שמופקים לקחים ממשאלים קודמים.ראו דוגמא לשינויי חקיקה בהליכי משאל עם בשנת 2017 בארה"ב  – Changes in 2017 to laws governing ballot measures

כדי שהציבור יבין את השמעות וההשלכות של ההצעה שמועלית למשאל עם צריך להסביר לו במילים פשוטות ובשפה ברורה את יתרונות, חסרונות ומשמעויות הנושא שעולה להצבעה.  קמפיינים שמציגים עמדה חד צדדית ולא מספקים את המידע המלא יכולים להביא לקבלת החלטות גרועות וצריך לפתח כלים ושיטות שיבהירו לציבור את התמונה האמיתית ככל שהדבר ניתן.

במדינת אורגון בארה"ב בה מתקיימים משאלי עם כבר יותר מ 100 שנה התארגנה יוזמה אזרחית בשם    Healthy Democracy   שבאה לענות בדיוק על הבעיה של מסירת מידע אמין לציבור המצביעים.   הרעיון אשר יושם על ידי "היוזמה האזרחית" של מדינת אורגון הוא פשוט וניתן ליישום בכל מדינה.  לפני כל משאל עם בוחרים בצורה אקראית כ 25 אזרחים מתוך מאגר מתנדבים גדול. האנשים שנבחרו נפגשים ל 3-4 ימים בהם הם לומדים את הנושא עליו מתקיים משאל העם, שומעים דעות של תומכים ומתנגדים ומגבשים חוות דעת במסמך קצר של עמוד או שניים אשר כתובים בשפה פשוטה שמסבירה את היתרונות, החסרונות והמשמעויות של הסוגיה שעולה למשאל עם. ראו סרטון הסבר קצר

אין כל ספק שהממסד הקיים יתנגד לקיום משאלי עם שפוגעים בכוחו, אבל משאלי עם יגיעו גם לישראל במוקדם או במאוחר כיוון שהציבור מעוניין להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות כל ימות השנה ולא להסתפק בבחירות כל 4 שנים, והטכנולוגיה שמאפשרת לקיים משאלי עם בצורה פשוטה, מהירה וזולה כבר קיימת.

הוספת משאלי עם לתהליכי קבלת ההחלטות בישראל תנטרל את יכולת הסחיטה של מפלגות קטנות המרכיבות את הקואליציה, תמנע חקיקה שאינה משרתת את הציבור ותקטין את יכולתם של בעלי עניין להשפיע על תהליכי החקיקה.

נכתב על ידי עמוס כהן, אוגוסט 2018